הלוי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק דין

לפניי בקשתו של המערער כי בית המשפט יורה על גריעתם של 16 שיקים אשר סורבו על ידי המשיבה.

במסגרת הודעת הערעור, טען המערער כי הוא בעליה של חנות תכשיטים ומנהל את חשבון הבנק של העסק בסניף המשיבה.

לטענתו, התקיימה בינו לבין המשיבה הסכמה לפיה תותר לו חריגה ממסגרת האשראי, כדבר שבשגרה, ובלבד שהיה מפקיד ביום המחרת כספים לכיסוי אותה חריגה.

הוסיף המערער וטען כי דרך התנהלות זו התקיימה לא אך קודם המועד בו החלה המשיבה לחלל את השיקים, אלא גם בין סירוב שיק אחד למשנהו.

בנוסף, ביקש המערער להפנות את תשומת הלב כי ביחס לחמישה שיקים שסורבו ביום 11.7.13, הטעם היחיד לסירוב היה הטלת עיקול על חשבון המערער, הגם שלא היה בעיקול זה כל טעם, שעה שהחשבון לא היה ביתרת זכות. לטענתו, באמור לעיל יש כדי טעם נוסף לגריעת אותם שיקים, ממניין השיקים המסורבים.

בתשובתה טענה המשיבה כי חשבון המערער התנהל בצורה שאינה תקינה במשך תקופה ארוכה ותוך שהדבר הובהר למערער, פעם אחר פעם.

לשיטת המשיבה, כל אחד ואחד מהשיקים המסורבים, סורב כדין, עת שבמועד פירעון השיק לא הייתה בחשבון יתרת זכות מספקת.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובתשובה ושמעתי את טיעוני הצדדים בפניי, אני מוצאת לקבל את בקשת המערער, באופן חלקי, כך שייגרעו שיקים מס' 5000112, 5000108 , 5000279, ממניין השיקים המסורבים, ואלו בלבד. טעמיי להלן:

מעדות המערער, וחשוב מכך מעיון בדפי חשבון הבנק אני למדה את הנתונים הבאים:

א. מסגרת האשראי לחשבון עמדה על סך של 3,000 ₪.

ב. כיבוד השיקים שסורבו היה מביא את החשבון לחריגה ממסגרת האשראי.

ג. התנהלות המשיבה מול המערער לא הייתה אחידה. דהיינו, לעיתים מצאה המשיבה לכבד שיקים, גם אם היה בכך כדי להביא לחריגה ממסגרת האשראי, ובלבד שעד ליום המחרת, הופקדו סכומים אשר היה בהם כדי להשיב את החשבון לתוך המסגרת המאושרת, ולעיתים לא.

ד. גם לאחר הגשת הודעת הערעור, סורבו שני שיקים נוספים בחשבונו של המערער, האחד ביום 2.8.13 והאחר ביום 24.10.13.

מדברי הצדדים עלה כי התקיימה בין המערער לבין נציגי הבנק מערכת יחסים טובה, כאשר נציגי הבנק ביקשו לסייע בידו, מעת לעת, על דרך של מתן היתר לחרוג ממסגרת האשראי, כנגד התחייבות להפקדת סכום החריגה, ביום המחרת.

מכוח אותה הבנה, אושרו למערער חריגות ממסגרת האשראי, במספר לא מועט של פעמים לאורך התקופה שבין יולי 2012 ועד ליולי 2013 (מועד הגבלת החשבון).

התנהלות זו אפיינה את מערכת יחסי הצדדים לא רק עד למועד סירוב השיק הראשון, אלא גם לאחר אותו מועד.

במסגרת סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א 1981, קבע המחוקק כדלהלן :

10.(א)לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1)הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;